דינים הקשורים לפיצה מתוך דברים שאמרנו בס"ד בי"ט אב תשס"ו לע"נ אמי מורתי מרת מרגלית בת זכייה ע"ה הגאון הרב משה יוסף שליט"א רבים מאיתנו נצרכים לא פעם לאכול דבר
בס"ד משה יוסף מהלכות בישולי נכרים ופת נכרים א. במה נוהג איסורם רק בשני תנאים יחדיו יש לאסור בישולי נכרים: א. שאין הדבר נאכל כמות שהוא חי. ב. שהמאכל עולה
בס"ד משה יוסף בהלכות איסור חדש מהו איסור "חדש". תבואה מחמשת מיני דגן שגדלו בשנה זו, אסורים באכילה עד שיעבור עליהם יום ט"ז בניסן, ומליל י"ז בניסן
פרטי דינים מהלכות מליחה הגאון הרב משה יוסף שליט"א נאמר בתורה "רק חזק לבלתי אכול את הדם", (דברים יב כג), וביאר הרשב"ם מה חיזוק צריך שלא לאכול את הדם
הגאון הרב משה יוסף שליט"א "ויקחו לי תרומה" לכאורה מהו "ויקחו", הרי צריך לומר ויתנו, כי את התרומה נותנים לבית המקדש, ולא לוקחים מבית המקדש. ועוד, רש"י שם מפרש,
המאכלים מחוץ לבית… היציאה לבתי מלון הפכה בזמן האחרון למנהג מדינה, אם זה לצורך שבתות עיון מטעם העבודה או מוסדות החינוך, אם לצורך נופש והבראה וכדו', ואם לצורך
ערכי הכשרות מקור איסור אכילת מאכלות אסורות, למדוהו חכמים (ביומא לא.) מן הפסוק "אל תשקצו את נפשותיכם ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" (ויקרא יא, מג). תנא דבי רבי
בס"ד משה יוסף דיני לינת לילה בשום בצל וביצה קלופים, ולאור החידושים בתעשיית המזון בימינו במפעלי תעשיית הסלטים, כמו גם במטבחי מזון תעשייתים, נצרכים כמויות גדולות של בצל או שום,
ידועה ההקפדה שיש לנהוג בהפרדה מוחלטת בין דגים לבשר, (בין בשר בהמה ובין בשר עוף), שאף שמותר לאוכלם האחד אחרי השני, מכל מקום האוכלם יחד בא לידי סכנה,
תקופה זו של השנה היא עונת הנופשים, כאשר בני תורה אשר בכל ימות השנה עמלים על התורה והעבודה, ועתה בהגיע ימי "בין הזמנים" חפצים לשנות אוירה ולחדש כוחות לקראת ימי
המבוגרים שבינינו זוכרים ודאי איך שפעם בכדי להשיג עוף שחוט ומוכן לאכילה היה צריך לטרוח הרבה בהבאת העוף לשחיטה אצל השוחט במקום, למרוט את הנוצות, להכשירו במלח, ואם היתה מתעוררת
בד"צ "בית יוסף" הוקם לפני למעלה מעשרים שנה על ידי מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אשר ראה את הצורך לאפשר לצבור היראים מבני עדות המזרח המבקשים לקיים
שימורי "יכין" מפעלי "זנלכל", הידועים יותר כמפעלי השימורים "יכין", עומדים מזה מספר שנים תחת כשרות הבד"צ, כשבמפעל מכהנים בקודש צוות משגיחים במשמרות, כשצוות מפקחים מומחים, כל אחד על תחומו הוא,
באולם מסוים נערכה שמחה משפחתית, כשבעלי השמחה היו אנשים שאינם אמונים על שמירת התורה ומצוותיה, אולם בגלל שרבים מקרב בני המשפחה היו יראי ה' המקפידים על כשרות נאותה, ביקשו בעלי
ידוע ומובן לכל עד כמה גדולה היא המורכבות בנתינת כשרות לחברה המייצרת מזון בהיקף גדול, כי הדבר דורש מאמצים והכנה רבה עד שהצבור יוכל להנות ממוצר כשר למהדרין ללא כל
תקופה זו של השנה היא עונת הנופשים, כאשר בני תורה אשר בכל ימות השנה עמלים על התורה והעבודה, ועתה בהגיע ימי "בין הזמנים" חפצים לשנות אוירה ולחדש כוחות לקראת ימי
רבים כבר דשו בשאלה, האם אפשר לרכוש מוצרי בשר ועופות, ללא חותם כשרות של בד"צ בית יוסף, במקום בו המוכר הוא אדם חרדי, וחזותו החיצונית היא של אדם כשר, ירא
נזדמנו לאחרונה לשמחה באולם ידוע ומפואר, כשאנו, בני התורה היחידים במקום מתנזרים מהמאכלים הערבים שהוגשו לאורחים הרבים שגדשו את האולם, והנה החל אחד מאיתנו, בני התורה, לתמוה מדוע אי אפשר
ידוע לכולנו כי בעיות גדולות ישנם בתחום הפרשת תרומות ומעשרות במפעלים ובחנויות שאינם עומדות תחת כשרות מהודרת, והנה יש עוד נושא בתחום זה שכדאי לדעת, ולהיזהר ממכשול. הנה לעיתים בעל