אודות הבד"צ

לאורו של מרן

מדוע הוקם הבד"צ?

מערכת הכשרות בד"צ "בית יוסף", הוקמה לפני כשני עשורים על ידי מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, מתוך מטרה ליישם את פסיקתו ההלכתית בענייני כשרות, לאורו של מרן הבית יוסף – רבנו יוסף קארו, מחבר ה"שלחן ערוך".

בעבר הלא רחוק, נדרשו בני עדות המזרח, לרכוש מוצרי מזון הנושאים כשרויות רבות ומגוונות, אך כאלו שאינן מקפידות ליישם את פסקי מרן הבית יוסף הלכה למעשה. במשך שנים ארוכות, התריע מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל על מכשולים רבים הקיימים במערכות כשרות אלו.

במיוחד עורר מרן זצוק"ל בענין כשרות הבשר, שברוב מערכות הכשרות אינו 'חלק' לדעת מרן הבית יוסף, אף שמציינים עליו שהוא 'גלאט'. כמו כן, בענין ייצור היין, פרסם מרן זצוק"ל כי אף יין ומיץ ענבים העומדים תחת מאמר אודות הבדצ (1)כשרויות בד"צ, אינן ראוית לברכת "הגפן" לדעת מרן הבית יוסף. יתירה מכך, אף הרושמים על תוויות הבקבוקים "ברכתו הגפן לדעת הבית יוסף", לשיטת מרן זצוק"ל, הדבר נובע מפרשנות מוטעית של דברי מרן הבית יוסף, שלא כפי ההלכה. (ראה מה שכתב בענין זה מרן זצוק"ל בשו"ת חזון עובדיה חלק א, סימן ו עמוד פ בהערה). פעמים רבות סיפר מרן בשיעוריו, כי כאשר הוזמן לסדר חופה וקידושין בחתונת אחד מתלמידיו, הוגש לפניו יין תחת כשרות אשכנזית שאינה נוהגת כדעת השולחן ערוך. כשראה מרן שאין יין אחר, בירך על היין 'שהכל נהיה בדברו'. הדבר הכה גלים, ומאותה עת ידעו הכל, כי אין לברך על יין שאינו מכיל רוב יין, ויש בו כמות גדולה של מים וסוכר.

עוד התריע מרן זצוק"ל בענין בישולי נכרים, היות ובני עדות המזרח צריכים להחמיר בדבר, כדעת מרן הבית יוסף, אף שבני אשכנז יכולים להקל בזה כדעת הרמ"א. מערכות כשרות רבות, אינן מקפידות כלל בענין זה, ומסתפקות ביישום הוראות הרמ"א.

כל אלו, כמו גם עניני כשרות נוספים, הביאו את מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל להקים את בד"צ "בית יוסף", אשר כשמו כן הוא – נועד לנחיל את פסקי מרן הבית יוסף, אשר בני עדות המזרח קיבלו את הוראותיו בכל התחומים. מאז, יודע כל צרכן, כי מעתה לא יזדקק להתכחש למורשת אבותיו ורבותיו ויוכל לרכוש מוצר שייצורו נעשה כדת וכדין.

רבני הבד"צ

בראשות הבד"צ, העמיד מרן זצוק"ל את בנו הקרוב, הגאון רבי משה יוסף שליט"א, אשר במשך שני עשורים התגורר עם משפחתו בביתו של מרן, ושימשו במסירות יוצאת דופן. במשך השנים, היה מרן זצוק"ל מעורב על בסיס יומי בכל הנעשה במערכת הכשרות, תוך שהוא מעניק את הנחיותיו והוראותיו הפרטניות.

כיום פועלים במערכת הכשרות למעלה משישים מפקחים, ארציים ואזוריים. כל אחד מהם, מופקד על תחום מומחיותו בנושאי הכשרות. יחדיו, הם חולשים על המערכת המסועפת הזו, ורשתם פרושה על מאות משגיחים שנמצאים ומרושתים היטב בשטח.

הכלל עליו אמונים במערכת בד"צ בית יוסף, הוא מאמר אודות הבדצ (3)"פיקוח על פיקוח": על כל מספר בתי עסק, הנושאים את כשרות הבד"צ, מופקד מפקח המתגורר בסביבה, כדי שיוכל לעמוד מקרוב על המתרחש שם. על מפקח זה, מופקד מפקח נוסף, אזורי, האחראי על מספר מפקחים. מלבד אלו, מכהנים בשטח מפקחים מומחים נוספים, העומדים על המשמר בתחומים מיוחדים, כמו תחום החרקים, תחום ייצור היין, ענייני תרומות ומעשרות, או מפקח המופקד על דרך השימוש בחומרי גלם מורכבים.

ברוב המקרים, תנאי הסף לכניסתם של מפקחים לשורות הבד"צ, הם לא פחות מאשר 'כושר לרב עיר'. בלעדיו, לא יוכלו לחרוץ דינים, לפסוק הלכות ולקבל הכרעות כאשר מתעוררת שאלה מידית.

הממונים על תחום השחיטה למשל, המפקחים, השוחטים והבודקים, התמנו לכך על ידי מרן זצוק"ל עצמו, ומכוח שליחותו הם פועלים. הוא  ששלח אותם לתפקיד הרגיש, אותו הם נושאים בכבוד ובמורא עד היום. אין ספק, שכוחו של המשלח מגן ומסוכך על השליח, שיבצע עבודתו נאמנה ויספק לציבור המדקדקים בכשרות,  עופות ובשר כשרים למהדרין, ללא כל חשש.

מהדרין מן המהדרין

מרן זצוק"ל נודע בשערים המצוינים בהלכה בכוחו הגדול לפסוק ב'כוחא דהיתרא', ולהכריע לקולא במידת האפשר. אלא שלמרות זאת, בכל הנוגע לבד"צ בית יוסף, קבע מרן גישה שונה לחלוטין: "כשרות בד"צ נועדה עבור צבור המהדרין בכשרות", אמר. "בזה אין כל מקום לסמוך על קולות, ספיקות וצירופים הלכתיים. יש לנהוג בכל תחום ומישור, לחומרה בלבד, ללא שום פקפוק". אמנם את פסיקתו ההלכתית קבע מרן כפי עיקר הדין וההלכה, אולם בכל הנוגע למפעל חייו, חשוב היה לו שלא להקל כלל. בעקבות כך, הורה למשל לבד"צ שלא לסמוך על 'היתר המכירה' בשנת השמיטה, ולהשתמש אך ורק בתוצרת יבול נכרי או יבול שישית.

יתירה מכך, אף במקרים בהם דעתו של הרמ"א להחמיר, ולנטות מדעתו של מרן ב'שולחן ערוך', יאמצו בבד"צ בית יוסף את פסיקתו של הרמ"א וקו הייצור יתבצע גם כדעתו, על מנת להגיש בפני צבור המהדרין מוצר המוסכם לכל הדעות, ואף לאפשר לציבור האשכנזי לאכול ללא כל חשש.

ממשיכים בדרכו

גם כיום, לאחר הסתלקותו לגנזי מרומים של מרן זצוק"ל, ממשיך בד"צ בית יוסף לדבוק בדרכו ולצעוד לאורו של מרן. במשך השנים, נתן מרן את דעתו על כל שאלה ובעיה, ואף השאיר אחריו מאמר אודות הבדצ (2)הנחיות מפורטות, כיצד יש לנהוג בכל תחום. ראש הבד"צ, הגאון רבי משה יוסף, יחד עם רבני ועד הכשרות, מכריעים בכל סוגיה, ספק ועניין, לאור פסיקותיו והדרכותיו של מרן זצוק"ל.

עם הזמן, הפך בד"צ "בית יוסף", למותג בעל שם, השייך למאות אלפי בני הציבור הספרדי. אברכים, בני תורה, ועמך בית ישראל מכל שדרות הציבור, הדבקים במורשתו ובמפעלו החשוב של מרן, אותו יסד וטיפח בעמל רב. הכול יודעים כי לא מדובר ב'עוד גוף כשרות'. זהו המפעל שמרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל הקדיש לו ימים ולילות וליווה אותו על כל צעד ושעל. במערכת הכשרות מרגישים בצורה מוחשית, כי דמותו הגדולה של מרן ממשיכה ללוות, לסייע ולסלול את הדרך כפי שנהג בימי חייו.

 

המקומות בכשרותנו

תעודת כשרות: מקום העומד כולו תחת כשרות הבד"צ, ישא תעודת כשרות עם שם המקום וכתובתו. התעודה מכילה צבעי שחור אדום וכחול, והיא נושאת חותמת מקורית לצד חתימת ידו של ראש הבד"צ, הגאון רבי משה יוסף שליט"א (בצבע כחול). כמו כן נושאת התעודה הולוגרמה ובה סימני הכשרות של הבד"צ. יש לוודא שאכן התעודה בתוקף והתאריך הנקוב בה לא עבר. תעודה מצולמת אינה ערובה לכשרות המקום, ומהווה הפרת נהלי הכשרות. (במידה וראית תעודה מצולמת – אנא הודע למשרדי הבד"צ).

אישור כשרות: יש להבדיל בין "תעודת כשרות" – המיועדת לתלייה בבית העסק, לבין "אישור כשרות", המיועד לבעלי מפעלים המשווקים את התוצרת כשהיא ארוזה, ואינו מיועד לתלייה. אישור הכשרות תקף כמובן לאריזות סגורות בלבד.

מדבקות: על פי רוב, "בד"צ בית יוסף" אינו משתמש במדבקות. במקרים בודדים, יש לשים לב שעל המדבקה מופיעים כל הפרטים, כולל שם המוצר, שם המפעל, תאריכים וחותמת.

למרות המאמצים הכבירים שמשקיע בד"צ בית יוסף בפיקוח ובשמירה על נהלי הכשרות, באמצעות מפקחים, משגיחים ונאמני כשרות, אנו מייחסים חשיבות עליונה לערנות הציבור הרחב, המשמש כ"עיניים של הבד"צ" בכל מקום.

ראיתם משהו חשוד, משהו שמעורר שאלה או בירור? אנא טלפנו מיידית למשרדי הבד"צ ודווחו לנו. מזכירות הבד"צ תענה ותטפל בכל פניה בהקדם האפשרי ובכל הכבוד הראוי. זכות הרבים תלויה במי שהזהיר, האיר והתריע.

אנו תפילה כי זכותו הגדולה של מרן זצוק"ל תגן עלינו, להמשיך בדרכו הקדושה, ולא תצא תקלה תחת ידינו, אמן.