שימורי "יכין"

מפעלי "זנלכל", הידועים יותר כמפעלי השימורים "יכין", עומדים מזה מספר שנים תחת כשרות הבד"צ, כשבמפעל מכהנים בקודש צוות משגיחים במשמרות, כשצוות מפקחים מומחים, כל אחד על תחומו הוא, מפקח ומלווה את כל פעילותו השוטפת של המפעל, כל אחד בתחומו הוא, כי בעיות כשרות רבות ישנם בתעשיית המזון, החל מחומרי הגלם הרבים הנמצאים בכל מוצר, בעיות החרקים שבקיטניות, חובת הפרשת תרומות ומעשרות כדת, ועל כולם בעיית בישול ישראל בקיטניות אלו הדורשות בישול רב.
זכינו ואנו גרים בארץ ישראל, אשר בה נתחייבו בני ישראל להפריש תרומות ומעשרות מכל גידוליה, אולם אין כל ארץ ישראל שווה לחיוב תרומות ומעשרות, כי כתב הרמב"ם (בפרק א' מהלכות תרומות הלכה ה), שמקומות אשר כבשום עולי מצרים ונתקדשו קדושה ראשונה, כיון שגלו בטלה קדושתן, שקדושה ראשונה לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא, וממשיך הרמב"ם, שכיון שעלו בני הגולה (עולי בבל), והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שניה העומדת לעולם. נמצא חיובה של ארץ ישראל נחלק לשנים, כל שהחזיקו עולי בבל, וכל שהחזיקו עולי מצרים. עכ"ל. על כן יש להקפיד שלא להפריש מחלק אחד על החלק השני, כי חיובם שונה.

ורבו הדעות בפוסקים מהם הגבולות המדוייקים של מקומות אלו, ורבתה המבוכה בתחום זה, על כן הורה ראש הבד"צ הגאון רבי משה שליט"א למשגיחי הבד"צ להפריש תרו"מ מכל שדה ובית גידול בנפרד, כך שודאי אין מפרישים משדה זה על שדה אחר.
בעיה נוספת הקיימת במפעל מסוג זה היא בעיית החרקים הקיימים לרוב בקיטניות היבשות, הן חרקים הבאים לקיטניות עוד בהיותם בשדה, והן חרקים הקרויים מזיקי מחסן, הבאים בשעת איכסון הקיטניות, כשחרקים אלו מתגלים רק לאחר בדיקה מדוקדקת במפעל, כשלצורך בדיקה יסודית זו נבנה במפעל סרט נע כשמעליו תאורה חזקה, ופועלים רבים עומדים ובוררים את התוצרת הנוסעת לפניהם על המסוע, כשהמשגיח (שעבר השתלמות מיוחדת בתחום זה), ניצב בראש, נוטל דגימות למעבדה המיוחדת שבמפעל, למצוא אם אכן יש נגיעות בקיטניות, ובמדה ואכן נמצאת נגיעות בקיטניות, מיד נפסלת התוצרת כולה, ואם אפשר היא מוצאת מהמפעל ומוחזרת למקום ממנה היא נרכשה, ובאם אין אפשרות להחזירה, מועברת התוצרת לכשרות רגילה… ואינה נארזת תחת חותם הבד"צ.

אולם אף לאחר כל הבדיקות המרובות, וההשגחה הצמודה שבמפעל, עדיין יש חשש כלשהוא שתמצא קטנית נגועה, על כן הוסיף הבד"צ לתוית את הכיתוב : "יש לבדוק לפני השימוש".

הקיטנית ביסודה קשה וחזקה היא עד מאוד, וכדי לרככה היא דורשת בישול רב, ובמפעלים כעין אלו, שעבודת הבישול כרוכה בשהיה רבת שעות סביב תנורי קיטור רבי עוצמה, כשהחום מסביב גדול, נקל לשער עד כמה קשה למצוא יהודי כשר וירא ה' שיסכים לעבוד עבודה קשה ומפרכת כזאת, ולכן במקומות רבים סומכים על הדלקת הקיטור על ידי המשגיח, ועבודת הבישול עצמה נעשית על ידי נכרים, כשסמלי כשרויות שונים מעטרים את התוצרת… אולם לא כן בבד"צ "בית יוסף" האמון על דרכו של מרן הבית יוסף, להצריך בישול ממש על ידי יהודי, ובס"ד הבא ליטהר מסייעים בידו, ונמצא יהודי אשר כזה, והוא ורק הוא אשר עומד על התנורים, כדי שהבישול של הקיטניות יהיה אכן לדעת מרן הבית יוסף.