רבים כבר דשו בשאלה, האם אפשר לרכוש מוצרי בשר ועופות, ללא חותם כשרות של בד"צ בית יוסף, במקום בו המוכר הוא אדם חרדי, וחזותו החיצונית היא של אדם כשר, ירא ה', ואולי אף מוכר בשכונה כמשכים ומעריב בבתי כנסיות, והוא מצהיר בפני הקונה בהן צדק שלו, כי מוצרים אלו אכן הם בכשרות בד"צ "בית יוסף", האם ניתן לסמוך עליו באומרו שמוצרים אלו אכן הינם בהשגחת בד"צ "בית יוסף", בהיות שהורו חכמים "עד אחד נאמן באיסורין", או שמא לא?
הנה קודם לכל, בעיקרם של דברים נבאר, כי הואיל והמושג "חלק בית יוסף", שנוי במחלוקת, ואינו מוסכם על כל הדעות מהו, הרי שההיתר למוכר הבשר לומר לקונה כי מוצריו הם "בית יוסף" אינו רחוק, כי הנה מלבד שבעצם יסוד ההלכה בדבר מציאות סירכא (ריר) בריאת הבהמה, דעת חכמי ורבני האשכנזים שאם אפשר לנתק את הסירכא מריאת הבהמה, והריאה לא זזה עימה, הרי שהדבר מוכיח שאין נקב בריאה, ואין בהמה זו נחשבת כטריפה, ומותר לאוכלה, (דבר שלדעת מרן הבית יוסף אינו נכון להלכה, אלא כל שנמצאה סירכא בריאה הרי הבהמה נחשבת כטרפה). הרי שגם בדעת מרן הבית יוסף ישנם דברים שהם שנויים במחלוקת, כי חכמי ורבני האשכנזים מפרשים את דבריו של מרן הבית יוסף לקולא, בעוד שחכמי ורבני הספרדים לומדים את דבריו לחומרא. ואם כן מה יעשה אותו קצב ולא יחטא, לומר על בשר כי הוא "חלק בית יוסף", שרבנים גדולים וזקנים כך הורו לו, (והוא אינו יודע כי פסקם ניתן לא אליבא דמרן הבית יוסף ממש, אלא כפי הבנת פוסקים אחרים בדעת מרן הבית יוסף).
ועתה לעצם הדבר, אם המוכר מעיד שמוצריו הם בכשרות בד"צ "בית יוסף", הנה אמנם כלל גדול הורו לנו חכמים, כי בכל דבר איסור "עד אחד נאמן באיסורים", ואם כן לכאורה אם רואים אנו כי בעל האיטליז הוא ירא ה' ומעיד שבשר זה הוא בהשגחת בד"צ "בית יוסף", הרי שניתן מעיקר הדין לסמוך עליו.
אולם, נקח נא לתשומת לבנו האם גם בשאר דברים היינו סומכים על המראה החיצוני? האם אדם הנזקק לרופא ח"ו, יסמוך על מראהו החיצוני של הרופא בלא לדעת ולברר אצל גדולי המבינים כי אכן רופא מומחה הוא, ובר סמכא להעלות לו ארוכה ומרפא? אם כן מדוע לענין מאכל יקל האדם בדבר ?
הרמח"ל בספרו מסילת ישרים כותב וזו לשונו: "הנה מי שיש לו מח בקדקודו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים, או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי, כי הנה לו דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו אם ישאר לו בו איזה בית מיחוש ואפילו חששא קטנה, ודאי שלא יקל, ואם יקל, לא יהיה נחשב אלא לשוטה גמור, אך איסור המאכל כבר ביארנו שהוא ארס ממש ללב ולנפש, אם כן מי איפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא, ועל דבר זה נאמר (משלי כג ב) "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה". ע"כ.
לפי כל זה, הואיל ולצערינו היום הניסיון בתחום הכשרות הוא גדול מאוד, כי ההפרשים בין המוצרים שבהשגחת הבד"צ למוצרים העומדים בכשרות רגילה הם גבוהים מאוד, והנסיון לכל מוכר לקנות בזול ולמכור ביוקר הוא גדול וקשה, והרי כבר ביארנו כמה היתרים ימצא אותו מוכר למעשה זה, ואם כן למה נעמידנו בניסיון ?
לכן כדאי שלא לקנות שום מוצר ללא ראיית סימני הזיהוי הברורים של בד"צ "בית יוסף", פלומבות או הולוגרמות הצמודות למוצרי העופות, ולא לקנות דבר שאין לו זיהוי אמיתי וברור, כי רק אם קודם קניית כל מוצר נבקש לדעת ולראות את חותמות הכשרות המיוחדות של בד"צ "בית יוסף", נוכל להיות בטוחים שאכן הכל נעשה באמת כפי דעת מרן הבית יוסף, ולא לסמוך על כל מראה החיצוני של המוכר.
נחתום בסיפור הידוע על יהודי בן תורה ובר אוריין שנכנס לאיטליז לקנות בשר, ומצא את הקירות מלאים תמונות של מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אולם את תעודת כשרות המוכרת של בד"צ "בית יוסף" הוא לא מצא, בשואלו בדבר כשרות המקום, נענה על ידי בעל האיטליז והרי תמונתו של גדול הדור תלוייה כאן ועוד אתה מחפש תעודת כשרות ? נענה ואמר לו אותו יהודי, אילו תמונתך היתה תלויה על הקיר, ורבינו זצ"ל היה מוכר בחנות, ודאי שהייתי רוכש ואוכל מן הבשר, אולם כיון שתמונתו של רבינו מרן מאור ישראל זצ"ל רק תלוייה על הקיר ואילו אתה הוא המוכר, הרי שאני מחפש את תעודת הכשרות של הבד"צ של רבינו מאור ישראל על המקום…