נופש למהדרין???

תקופה זו של השנה היא עונת הנופשים, כאשר בני תורה אשר בכל ימות השנה עמלים על התורה והעבודה, ועתה בהגיע ימי "בין הזמנים" חפצים לשנות אוירה ולחדש כוחות לקראת ימי הרחמים והסליחות המשופעים בעבודת ה', כשכמובן חפצם הוא שלא לפגוע ביראת ה' עליה היו אמונים בשוכנם בבית המדרש, ולא להשחית ולהוריד את אשר בנו במשך זמן רב, ובמיוחד הדאגה רבה לצאצאים הי"ו שהאוירה במקום הנופש לא תקלקל ותוריד את העמל המושקע בהם, "ואת עמלינו אלו הבנים", וכפי שהגמ' בסנהדרין (כג ע"א) אומרת, נקיי הדעת בירושלים לא היו נכנסים לסעודה אלא א"כ היו יודעים מי מיסב עימהם. לאחרונה אנו עדים להתפתחות גדולה של נופשים המיועדים לצבור החרדי.

אולם ישנו עוד נושא חשוב שראוי להדגישו ולעלותו על השלחן, והוא נושא הכשרות, כי הנה כמו שאנו רוצים לשמור על הצאצאים וטהרת מחשבתם, אנו צריכים גם לדאוג על מהות וכשרות הנכנס לפינו, כי בתורתינו הקדושה נאמר: "אל תשקצו את נפשותיכם ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" (ויקרא יא, מג). ודרשו רז"ל (יומא לט.) "אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם בם", שהאוכל מאכלות אסורות נפשו נסתמת ונעשית מטומטמת שאינה מקבלת דברי קדושה וטהרה. וביארו המפרשים, כי הנה טבע הגוף להתבלות ולדעוך, ומה הוא המחיה את הגוף ומחזקו להמשיך ולהתקיים ואף לגדול ולהתחזק, הוא האכילה שהאדם אוכל, ונמצא שהמאכל הבא לפיו של האדם נספג בגופו של האדם ונעשה חלק מגופו, ועל כן באוכלו דברים אסורים נספגים הם בגופו של האדם ונעשים חלק ממנו. (רבינו אברהם אבן עזרא שם). וזהו ההבדל בין שאר עבירות שהאדם עושה, שאינם מטמטמים את לבו של האדם, שיכול הוא לשוב בתשובה ושב ורפא לו, מה שאין כן בענין עוון אכילת מאכלות אסורות שכבר נספגו בגופו של האדם אותה אכילת איסור שאכל, ונטמטם לבו ואינו מסוגל לספוג קדושה. וכן כתב גם בספר החינוך (מצוה קמז), וז"ל: כי מהיות הגוף כלי המחזיק את הנפש, על כן צריך האדם להשתדל בחיות ובריאות גופו, וידוע ומפורסם כי לפי המאכלים יתופעל הגוף, לתוספת בריאות או לחולי, כי טבע בשר הגוף להיות נפסד יום יום, ולפי המזונות הטובות יתהווה בהיפך, על כן בחסדי ה' עלינו הרחיקנו מכל מאכל המזיק לנפש. ע"ש. (וראה עוד במסילת ישרים פרק יא).

במה דברים אמורים? הנה כשאדם נצרך לאכול מחוץ לביתו, אינו יודע כמה בעיות ואיסורים עלול הוא להיכשל מחוסר ידיעה, כי בתמימות יכול האדם לחשוב מדוע עליו לדקדק בכשרות כשהוא מקפיד שלא לאכול מוצרי בשר ועופות, הרי יכול הוא לאכול רק דגים, ובדגים הרי ניכרים סימני הטהרה, כמו כן יכול הוא להסתפק באכילת תפוחי אדמה, כמו גם סלטים וכדו', ללא חשש וספק איסור.
ולא אחת אנו רואים פרסומים ובהם מתהדרים בתי הנופש או בתי המאכל בהדגישם כי "כל המוצרים כשרים בהשגחת בד"צ פלוני", ואז כבר לכאורה יש יותר הוראת היתר לאכול אף עופות וכדו'.

אולם, יש לדעת כי אין הדברים נכונים כלל, וכי חששות וספקות מרובים יש בכל דבר מאכל, כיון שלצערינו בבתי עסק רבים האחראים על המזון המתבשל הינם נכרים, ולמרות שיש כשרות בסיסית למקום, בל נשכח כי ברוב המקומות מסתפקים בהדלקת האש בלבד על ידי ישראל, ולא מקפידים על בישול ישראל ממש, (הנחת התבשיל על האש). כי הנה דעת הרמ"א (יו"ד סי' שי"ג) שמספיקה הדלקת האש על ידי הישראל, אך מרן הבית יוסף שם לא הסכים עם דבריו אלא הצריך שהישראל אף יניח את התבשיל על גבי האש, ולא מספיקה הדלקת האש על ידי ישראל, והרי אנו קיבלנו עלינו את הוראותיו של מרן הבית יוסף, וחובה עלינו לדעת כי במצב בו לא הקפידו על בישול כדעת מרן לא רק שהמאכל נאסר, אלא אף הכלי נאסר, וחובה להכשירו קודם השימוש בו. (דרך אגב, כאן המקום להדגיש כי במקומות רבים משמשים עולים מארצות חבר העמים כטבחים וכדו', כשרבים מהם אינם יהודים כלל על פי ההלכה, וכידוע… כך שבישולם נחשב כבישול נכרים לכל דבר, ויש לברר את הענין היטב).

כמובן כי גם נושא ירקות עלים (כגון חסה,כרוב וכד'), טעון בדיקה יסודית, משני אופנים, אם הם מתוצרת הגדלה ללא חרקים תחת פיקוח הלכתי נאות, ובנוסף אם אכן ירקות אלו נשטפים היטב בזרם מים רבים קודם השימוש בהם, כי הרי ישנם זבובונים רבים בירקות העלים, והם אינם יורדים בלא שטיפה עזה, וירקות אלו נמצאים כמעט בכל דבר, החל מהסלטים וכלה בפירה תפוחי אדמה, וההבדל בין עלות ירקות העלים המפוקחים לשאר התוצרת המצויה בשווקים היא גדולה מאוד, והפיתוי הכספי גדול. ה' ירחם…

נושא נוסף הדורש מחשבה הם מצוות התלויות בארץ, כי במקומות רבים נרכשת התוצרת החקלאית באופן פרטי, (בעיקר כדי לקבל מחיר טוב כמו גם לקבל איכות וטריות טובה למוצרים אלו), למותר לציין שבקניה באופן זה אין כל משגיח הדואג להפריש תרומות ומעשרות, ונמצאו ירקות אלו טבל גמור. כמובן שיש להוסיף את החשש על הלימונים מאיסור ערלה החמור. (כשכאן המקום לציין, כי עם ההתפתחות הברוכה של הכשרות למהדרין, התוצרת שאינה תחת פיקוח מערלה מתקשה מאד למצוא את דרכה לשווקים, כי הרי סיטונאויות רבות עומדות תחת פיקוח והשגחה תמידיים, על כן תוצרת זו נמכרת במחירים מוזלים ביותר, כשהדבר מהווה פיתוי גדול לבתי מלון כמו גם אולמות ומסעדות לקחת מתוצרת זו).

בל נחשוב כי בזה נגמרו הספקות והאיסורים שאפשר להיכשל בהם, כי ישנם עוד בעיות רבות, כגון, חימום דגים ובשר יחדיו בתוך אותו תנור, כשמלבד האדים הרבים של מאכלים אלו, יש גם חשש סביר כי ישפך מתכולת המגשים בשעת ההכנסה וההוצאה של המגשים מהאחד לשני, ונמצאנו אוכלים דגים ובשר יחדיו, דבר שכידוע אסרוהו חכמים באיסור חמור, וכבר לימודונו חכמים כי חמירא סכנתא מאיסורא. מלבד זאת במקומות רבים מקובל לטגן את הסלטים בשמן שטיגנו בו גם מוצרי בשר ועוף, או שהעובדים חותכים את הסלטים בסכינים מלוכלכים בבשר, כשהדבר הופך את הסלטים לבלועים מממשות בשרית, ואף אם מוצרי הבשר מהודרים, והמשגיח עצמו הוא המטגן את הסלטים, מ"מ כיצד ניתן לאכול מסלטים אלו ביחד עם המנה הראשונה אשר היא בדרך כלל דגים, ונמצאנו אוכלים בשר ודגים יחד. וזאת מלבד הספקות הנוגעות בעצם בישול המוצרים וחומרי הגלם, אף הכשרים והמהודרים ביותר, כי אך לאחרונה נתקלנו בטבח נכרי אשר מכין בקביעות רוטב מיוחד לדגים אשר הוא מבשל, ברם דא עקא כי לשם הכנת הרוטב של הדג, משתמש הטבח ביין משובח של יקב ידוע שבו היין לא מבושל, ונמצא כי הרוטב התמים של הדגים לא היה אלא סתם יינם שאסרוהו חכמים עלינו.

לסיכום, לאור כל הנאמר כאן, אנו מבינים עד כמה חובה עלינו להזהר ולא להתפתות לפירסומים שונים, המכריזים ברמה כי נופש זה בהשגחת הרב הגאון פלוני או הרב אלמוני, או לעיתים נתלים הם בעובדה שבמקום יתן הרצאה "רב מוכר ומכובד", כי אין הדבר מהווה ערובה בטוחה שאף הכשרות באמת מהודרת, חשוב לדעת שבכשרות יש לסמוך רק על גוף מקצועי וגדול, אשר יש לו הבנה ונסיון רחב היקף בתחום הכשרות, ובראשו מכהן ועד רבנים מוכר ומפורסם לקביעת נוהלי כשרות מהודרים, המנחה ומדריך את מערך המשגיחים והמפקחים לנהוג על דרך ההלכה ללא חששות וספיקות.