כשרות הבשר

כיצד צולים-מכשירים כבד? למדתי מאמי ובבית הספר, שיש להמליח את הכבד, לצלותו ואחר כך לשוטפו במים, לא בכיור כשר, ואז הוא ראוי לאכילה. כך נהגתי במשך שנים. לאחרונה,אורחים שהתארחו בביתי, הזדעזעו מאופן הכשרת הכבד, וטענו, שאין להמליחו לפני הצליה, בשום פנים ואופן. נא להסביר לי את דרך הכשרת הכבד, הנכונה.

האם חובה להקפיד על אכילת עוף מהדרין? אינני מבין מדוע יש פער במחיר בין השגחה של הרבנות בעופות לבין השגחה מהודרת יותר (בד"כ פער משמעותי). יתירה מכך, האם הרבנות הראשית מחטיאה ציבור שלם, שסומך על כשרותה, ומאכילה את הציבור בעופות שאינם כשרים כהלכה? לסיכום, האם קיים חשש של טריפה חלילה וכיו"ב באכילת עוף בהשגחת הרבנות? תודה מראש על תשובתכם.

שלום רב, ברצוני לעלות שאלה אודות הובלת העופות בימינו. אחת החומרות של הבד"צ בית יוסף הוא להשגיח שאכן העופות לא ניזוקין והכלובים הם בעלי פתח מהצד ולא מאחור, כלומר יש קשר ישיר בין עוף שניזוק בתהליך לבין טריפתו. ברצוני לשאול האם הבד"צ נתן דעתו על הסבל הנגרם לעופות לפני ובעת הובלתן לשחיטה? לדוגמא, בעת גידולם. עופות המובלות לשחיטה בחלקם הגדול היו תרנגולות מטילות עד אשר תשש כוחם או הזדקנו, ולכן מובלות לשחיטה. אך ישנם לולים שעופות מוחזקות בתנאים מחפירים. האם יש לכך השלכה מצד ההלכה על העופות שכן שורדות את הלול ומגיעות לשחיטה? כמו כן, כבר מפורסם בעיני רבים התנאים הנוראים שבהן אותן עופות מובלות. החל מכמות העופות בכל כלוב – האם יש פיקוח על כך? ועל כך שלצערנו רוב המשאיות המובילות את העופות גב משאן פתוח ופרוץ וחלק מהעופות מת בדרך למשחטה. ועד שהן מגיעות למשחטה הן סובלות מקור נוראי, ומתת תזונה שלא ניתן להבחין בה מאחר והתרנגולת עדיין חיה (בקושי) האם הבד"צ נתנו דעתם על כך?