נזדמנו לאחרונה לשמחה באולם ידוע ומפואר, כשאנו, בני התורה היחידים במקום מתנזרים מהמאכלים הערבים שהוגשו לאורחים הרבים שגדשו את האולם, והנה החל אחד מאיתנו, בני התורה, לתמוה מדוע אי אפשר לאכול רק דגים, כי הרי בדגים שניכרים בהם סימני הטהרה לכאורה יש מקום להקל יותר בדבר, ואמנם ברור כי את מוצרי הבשר והעופות אי אפשר לאכול, כי כשרותם אינה מספקת למי שיראת ה' נוגעת ללבו, אבל לפחות את הדגים, או את תפוחי האדמה וכדו' אפשר לאכול, ובל נשכח, העיר אותו אברך, כי בעל השמחה ודאי יצטער מאד לראות כי כולנו לא נוגעים באוכל, ויש בזה לכאורה חשש של שפיכות דמים, והלבנת פנים של בעל השמחה, ולכן אולי יש מקום להקל בזה. נענינו לו כי לדעתינו אין דבריו נכונים כלל, וכי איסורים רבים יש גם באכילת הדגים בלבד, וכדי להוכיח את דברינו ביקשנו את רשותו של בעל האולם, וביחד נכנסנו למטבח כדי להראות לאותו אברך עד כמה לא צדקו דבריו.
עם כניסתנו הבחנו מיד כי רוב הטבחים המבשלים את המזון הינם נכרים, אולם לשאלתינו הדגישו מיד כי את האש בכיריים, כמו את הדלקת התנורים ביצע המשגיח של האולם עוד בבוקרו של אותו יום בשהותו במקום, כשאנו מבינים שכבר יש כאן בעיה קשה של אכילת מאכל שנתבשל על ידי נכרים, כי אמנם דעת הרמ"א (יו"ד סי' שי"ג) שסגי בהדלקת האש על ידי ישראל, אבל מרן הבית יוסף שם לא הסכים עם דבריו אלא הצריך שהישראל אף יניח את התבשיל על גבי האש, ולא מספיקה הדלקת האש על ידי ישראל, והרי אנו הספרדים ובני עדות המזרח קיבלנו עלינו את הוראותיו של מרן הבית יוסף, ואם לא נעשה כן, לא רק שהמאכל נאסר, אלא אף הכלי נאסר, וצריך להכשירו קודם שימוש בו. (דרך אגב, כאן המקום להדגיש כי במקומות רבים משמשים עולים מארצות חבר העמים כטבחים וכדו', כשרבים מהם אינם יהודים כלל על פי ההלכה, וכידוע, וא"כ בישולם נחשב כבישול נכרים לכל דבר, ויש לברר את הענין היטב).
כמובן כי את הירקות עלים כלל לא בדקנו כי ברור היה לנו כי אינם מתוצרת הגדלה תחת פיקוח הלכתי נאות, אולם מה שהתברר לנו כי ירקות אלו נמצאים כמעט בכל דבר, החל מהסלטים וכלה בפירה תפוחי אדמה, כשהם נקצצים ללא כל בדיקה ושטיפה מחרקים. אולם מה שבררנו ונמצא לוקה בחסר, היה ענין הפרשת תרומות ומעשרות במקום, כי את הירקות המשמשים לבישולים קונה בעל האולם ממכרו הקרוב אליו, (בעיקר כדי לקבל מחיר טוב או גם איכות וטריות טובה למוצרים אלו), כשלמותר לציין שאין כל משגיח הדואג להפריש מהם תרו"מ, ונמצאו ירקות אלו כטבל גמור, וכמובן שיש להוסיף את החשש על הלימונים מאיסור ערלה החמור. (כשכאן המקום לציין, כי עם התפתחות כשרות למהדרין, התוצרת שאינה תחת פיקוח מערלה מתקשה מאד למצוא את דרכה לשיווק, כי הרי סיטונאויות רבות עומדות תחת פיקוח והשגחה תמידיים, ועל כן תוצרת זו נמכרת במחירים מוזלים ביותר, כשהדבר מהווה פיתוי גדול לבעלי אולמות לקחת מתוצרת זו).
בהמשך הביקור ניגשנו אל התנורים בהם חיממו את הדגים לפני הגשתם לאורחים, והנה אנו רואים כי בתוך התנור נמצאים מגשים של דגים יחד עם מגשים של מוצרי בשר ועופות, כשמלבד האדים הרבים של מאכלים אלו, יש גם חשש גדול כי ישפך מתכולת המגשים בשעת ההכנסה וההוצאה של המגשים מהאחד לשני, ונמצא שאנו אוכלים דגים ובשר יחדיו, דבר שאסרוהו חכמים באיסור חמור.
לסיום הביקור במטבח חיכתה לנו "הפתעה" מדהימה, כי הנה לשם הכנת הרוטב של הדג, משתמש הטבח ביין משובח של יקב ידוע שבו היין לא מבושל, וכבר הזכרנו כי הטבח האחראי על בישול התבשילים היה אינו יהודי, ונמצא כי הרוטב התמים של הדגים לא היה אלא סתם יינם שאסרוהו חכמים עלינו.
נדהמים ומזועזעים פנינו לצאת מהמטבח, כשסמוך ליציאה חיכה לנו עוד "ממצא" מענין, כשאנו חולפים על מקום הכנת הסלטים, אנו רואים כי את הסלטים הדורשים טיגון מטגנים בשמן בשרי, (דהיינו שמן שטיגנו בו שניצל וכדו'), כשהדבר הופך את הסלטים לבלועים ממשות בשרית, ואז אנו רואים כי העובדים חותכים את הסלטים בסכינים אשר עליהם היה הכיתוב "בשרי", שאלנו את העובדים האם הסכינים היו נקיים קודם השימוש בהם, או שמא הם מלוכלכים משימוש אחר בהם, כשאנו נענים כי אין צורך לדבר, שהרי בין כה כל המאכלים באולם הם הרי בחזקת בשריים. כשאנו מבינים כי מעתה גם הסלטים מעורבים בממשות בשרית שאינה בכשרות מהודרת, וכי אין די בהנזרות ממאכלים בשריים, אלא אף מן הסלטים אין אנו רשאים אף לטעום. (דרך אגב, מדבר זה יש להיזהר גם במקום בו מוצרי הבשרים הם למהדרין, הואיל ואת הסלטים אוכלים בדרך כלל בצלחות בהם אוכלים את הדגים, וכיון שהסלטים מעורבים עם ממשות בשר, נמצא שאנו אוכלים דגים ובשר מעורבים).
ביציאה, כל נפשו בו, החל ידידי לבכות על שכמעט ונכשל באכילת מאכלות אסורים, כשהוא מקבל על עצמו לפרסם את אשר ראו עניו ולהזהיר את כל מי שיראת ה' נוגעת ללבו, שלא להתפתות, ולהיזהר שלא לטעום כלום ממקום העומד ללא השגחה מהודרת המקפידה על קלה כבחמורה